אי אפשר להוציא את הרגש מהמסחר. כל מאמר שאומר לך “להישאר ממושמע” מתאר את התוצאה, לא את השיטה. משמעת היא איך שזה נראה מבחוץ כשמשהו אחר עובד.
מה שבאמת עובד צר יותר ממה שזה נשמע. שני מצבים שוברים תוכנית מסחר. הם שוברים אותה בכיוונים הפוכים, והם צריכים תיקונים הפוכים. כמעט כל השאר הוא גרסה של אחד מהם.
העסקה שבה החמדנות התחפשה
פעם היו לי שלוש עסקאות מפסידות ברצף ונכנסתי לפאניקה. זה לא היה פחד שהשתלט עליי. זו הייתה חמדנות. הכפלתי את הפוזיציה כדי להחזיר את הכסף מהר, בלי שום ניתוח טכני מאחורי זה. הפסדתי גם בעסקה הזאת.
זה היה הרגע שבו הבנתי שהשוק לא מודע לרגשות שלי ואין לו שום עניין בהם. הוא לא העניש אותי, והוא לא היה חייב לי כלום.
היום, ברגע שאני שמה לב שחמדנות או פחד מקבלים את ההחלטה, אני מכבה את המסך עד שהראש שלי צלול.
מה ששווה לשים אליו לב הוא שבאותו רגע זה לא הרגיש כמו חמדנות. זה הרגיש כמו לקחת אחריות, כמו לתקן משהו. זו הבעיה עם שני המצבים האלה. אף אחד מהם לא מכריז על עצמו. הם מגיעים מחופשים להחלטה סבירה, ולכן הזיהוי שלהם צריך להיות מכני ולא עניין של לשים לב למה שאתה מרגיש.
פחד וחמדנות הם לא אותה בעיה
רוב העצות מתייחסות לרגש כדבר אחד ונותנות תרופה אחת, בדרך כלל “קח הפסקה”. אבל שני המצבים פוגעים בתוכנית בדרכים הפוכות, ותיקון שמכוון לאחד מהם יכול להחמיר את השני. להגיד לסוחר מפוחד להיות נועז יותר ולהגיד לסוחר חמדן להיות נועז יותר זו לא אותה הוראה.
| ברגע הזה | הפחד גורם לך | החמדנות גורמת לך |
|---|---|---|
| כניסה לעסקה | לדלג על סטאפ תקין, או להסס עד שהתנועה כבר הלכה | להיכנס בלי סטאפ, או לרדוף אחרי מחיר שכבר זז |
| בחירת הגודל | לסחור בגודל קטן מדי מכדי שהתוצאה תשנה משהו | לעבור את הגבול שלך כי העסקה הזאת מרגישה בטוחה |
| החזקת עסקה מרוויחה | לסגור מוקדם, בשבריר מהיעד | להחזיק מעבר ליעד ולחכות לעוד |
| החזקת עסקה מפסידה | לקפוא ולקוות שהיא תחזור | להוסיף לה כדי שהממוצע ייראה טוב יותר |
| אחרי הפסד | להפסיק לסחור לכמה ימים, גם בסטאפים הטובים | לסחור שוב מיד, ובגודל גדול יותר |
| הסיפור שאתה מספר לעצמך | “אני זהיר” | “אני החלטי” |
קרא את השורה האחרונה פעמיים. שני המשפטים האלה הם דברים שאדם הגיוני אומר. אף אחד מהם לא נחשב ראיה, כי תגיד אותם בדיוק במצבים שבהם הם הכי פחות נכונים.
איך לדעת באיזה מהם אתה נמצא
מכיוון שהתחושה לא אמינה, השתמש בהתנהגות. אלה דברים שאפשר לראות מבחוץ, ואפשר לבדוק אותם בכמה שניות בלי שתצטרך קודם להיות כן עם עצמך.
| מה אתה שם לב שאתה עושה | איזה מצב | מה לעשות עם זה |
|---|---|---|
| בודק את הפוזיציה כל כמה שניות | פחד | הגדר התראת מחיר וסגור את הלשונית. הגרף לא צריך אותך |
| רוצה לסגור עסקה מרוויחה הרבה לפני היעד | פחד | כלום. היעד נבחר כשהיית רגוע, ואז היית אמין יותר |
| מושיט יד לגודל גדול יותר מיד אחרי עסקה באדום | חמדנות | עצור להיום. זה המצב היקר |
| נכנס לעסקה בלי לכתוב את סיבת הכניסה | חמדנות | כתוב קודם את המשפט. אם הוא יוצא מעורפל, אין עסקה |
| מרגיש ודאות | חמדנות | חתוך את הגודל בחצי. ודאות היא תחושה, לא מידע |
| הקלה כשפוזיציה נסגרת, ברווח או בהפסד | פחד | הפוזיציה הייתה גדולה מדי. זו בעיה של גודל, לא של עצבים |
השורה האחרונה היא השורה הכי שימושית במאמר הזה. הקלה היא מדד. אם סגירת עסקה גורמת לך להרגיש קל יותר, סחבת יותר ממה שיכולת לחשוב איתו בבהירות, ושום אימון מנטלי לא מתקן גודל שגוי.
מה לעשות עם פחד
הקטן את הפוזיציה עד שהיא משעממת
פחד מול המסך הוא כמעט תמיד בעיה של גודל פוזיציה בתחפושת. פוזיציה שאתה יכול להחזיק ברוגע דרך רעש רגיל היא בגודל הנכון. פוזיציה שגורמת לך לעקוב אחרי כל טיק היא לא, לא משנה כמה טוב הסטאפ נראה. הקטנת הגודל מרגישה כמו ויתור על העסקה. זה ההפך. זה מה שמאפשר לך באמת להחזיק אותה.
תן להחלטה שכבר קיבלת לעמוד
הפחד תוקף בעיקר את היציאות. את היעד שקבעת לפני הכניסה בחרה גרסה רגועה ומיודעת יותר שלך. הגרסה שרוצה לסגור מוקדם ב־40% מהיעד יודעת פחות, לא יותר. אם אתה עוקף שוב ושוב את היעדים של עצמך, זה משהו לתעד ולספור, לא להתווכח עליו באותו רגע.
הפרד בין זהירות להימנעות
לדלג על סטאפ כי התנאים לא מתאימים זה שיקול דעת. לדלג עליו כי הקודם הפסיד זה פחד. מבפנים הם מרגישים בדיוק אותו דבר. הדרך היחידה להבדיל ביניהם בדיעבד היא סיבה כתובה, וזה הטיעון בעד ניהול יומן מסחר.
מה לעשות עם חמדנות
קבע את הגודל לפני הסשן, לא במהלכו
חמדנות בדרך כלל לא משנה את האסטרטגיה שלך. היא משנה את הגודל, ועושה את זה עסקה אחרי עסקה, כך ששום צעד בודד לא נראה לא סביר. החלט על המספר לפני שהשוק נפתח והתייחס אליו כסגור, כמו שאתה מתייחס לשעה שכיוונת אליה את השעון המעורר.
התייחס לוודאות כאל אזהרה
העסקאות שהולכות הכי גרוע הן רק לעיתים רחוקות אלה שלא היית בטוח לגביהן. אלה העסקאות שהיית בטוח בהן, כי הוודאות היא מה שמבטל את הבדיקות. היום הכי גרוע שלי התחיל באיתות שלא היה לי שום ספק לגביו.
לעולם אל תגדיל את הגודל כדי להחזיר הפסד
הגדלת הגודל אחרי הפסד היא ההרגל ההרסני ביותר במסחר, ויש לו שיעור משלו: איך להפסיק מסחר נקמה. בקצרה: אחרי חמש עסקאות מפסידות רגילות של 1% כל אחת, צריך בערך 5% כדי לחזור לנקודת האיזון. אם מכפילים אחרי כל הפסד, צריך בערך 39%.
הכלל שמכסה את שניהם
כל מה שלמעלה מסתכם בעיקרון אחד. קבל את ההחלטות כשאתה רגוע, והפוך אותן למכניות מספיק כדי שהגרסה שלך שיושבת מול המסך לא תוכל לפתוח אותן מחדש למשא ומתן.
בפועל זה אומר ארבעה מספרים שכתובים לפני שהסשן מתחיל:
- הגודל, מחושב באחוזים ולא נבחר לפי תחושה.
- תנאי הכניסה, במשפט ספציפי מספיק כדי שיוכל להתברר כשגוי.
- היציאה, גם היעד וגם הרמה שמסיימת את הרעיון.
- הנקודה שבה אתה עוצר להיום, בכסף.
שים לב שאף אחד מאלה לא עוסק ברגש. אתה לא מנסה להרגיש אחרת, כי את זה אי אפשר לעשות בפקודה. אתה מנסה לצמצם את מספר ההחלטות שעומדות לרשותך ברגע שבו שיקול הדעת שלך הכי גרוע. זו בעיה של תכנון, ובעיות תכנון אפשר לפתור.
כשזה מפסיק להיות עניין של משמעת
כל מאמר בנושא נעצר בעצה “נהל את הרגשות שלך”. שווה להגיד את מה שאף אחד מהם לא אומר: אצל חלק מהאנשים זו בכלל לא בעיה של שליטה ברגשות.
מחקר שפורסם ב־2021 בכתב העת Frontiers in Psychiatry על ידי Hakansson, Fernandez-Aranda ו־Jimenez-Murcia מדווח שכ־8% מהמשקיעים בשווקים הפיננסיים עשויים לעמוד בקריטריונים להימורים בעייתיים בהקשר של המסחר שלהם, ומתאר מסחר מהיר כדרך מוכרת לחובות כבדים ולקשיים נפשיים.
המבחן הכן הוא לא איך אתה מרגיש בזמן המסחר. הוא מה המסחר עושה לשאר החיים שלך:
- אתה סוחר בכסף שנדרש לשכר דירה, לחשבונות או לחובות.
- אתה מסתיר את גודל ההפסדים שלך מאנשים קרובים אליך.
- החלטת להפסיק יותר מפעם אחת ולא הפסקת.
- זה משפיע על השינה שלך, על העבודה או על מערכות היחסים שלך.
אם כמה מאלה נכונים, ארבעת המספרים שלמעלה לא יחזיקו, כי הם לא נועדו לזה. זו אותה טריטוריה כמו הימורים, היא מגיבה לאותם סוגי תמיכה, ופנייה לרופא או לשירות תמיכה בהתמכרות להימורים היא צעד ראשון הגיוני, לא דרמטי.
שאלות נפוצות
איך אני מוציא את הרגש מהמסחר לגמרי?
לא מוציאים, והסוחרים שטוענים שעשו את זה מתארים מערכות טובות, לא היעדר רגש. המטרה המציאותית היא להפוך את הרגע הרגשי ללא רלוונטי כי כבר החלטת מראש, לא להפסיק לחוות את הרגע. אוטומציה מלאה מסירה את ההחלטות, אבל היא מעבירה את הרגש למקום אחר במקום למחוק אותו: להחלטה מתי לכבות את המערכת.
מה אמר וורן באפט על פחד וחמדנות?
המשפט המפורסם שלו הוא “היה פחדן כשאחרים חמדנים, וחמדן כשאחרים פחדנים” (וורן באפט). כדאי להבין בדיוק מה הוא אומר, כי מצטטים אותו על הבעיה הלא נכונה. הוא מתאר הליכה נגד הסנטימנט של השוק כולו לאורך תקופות ארוכות. הוא לא אומר שום דבר על ניהול התגובה שלך לעסקה מפסידה ביום שלישי אחר הצהריים, ובזה עוסק המאמר הזה. מבלבלים בין השניים כל הזמן.
למה 95% מהסוחרים מפסידים?
המספר המדויק הוא פולקלור, אבל המספרים המתועדים לא רחוקים ממנו, והם מוסברים כמו שצריך בשיעור למה אתה ממשיך להפסיד כסף. ולגבי השאלה כמה מהאשמה שייכת לרגש: הוא רק לעיתים רחוקות הגורם הישיר. הרגש משנה את הגודל ואת התזמון, והגודל והתזמון הם מה שעושה את הנזק.
חשבון דמו עוזר בזה?
ללמידת הפלטפורמה, כן. לזה, כמעט בכלל לא. פחד וחמדנות הם תגובות לכך שכסף נמצא בסיכון, ובחשבון דמו שום כסף לא בסיכון. חשבון אמיתי קטן מאוד ילמד אותך על ההתנהגות שלך יותר בשבוע ממה שחשבון דמו גדול ילמד אותך בשנה.
בקצרה
שני מצבים, כיוונים הפוכים. פחד חותך עסקאות מרוויחות, מדלג על סטאפים וקופא מול עסקאות מפסידות. חמדנות מגדילה יותר מדי, רודפת אחרי המחיר ומוסיפה לעסקאות מפסידות. אף אחד מהם לא מכריז על עצמו, אז עקוב אחרי ההתנהגות ולא אחרי התחושה.
ואז החלט על ארבעת המספרים כשאתה רגוע, ובנה את זה כך שלמי שיושב מול המסך לא יישאר מה להחליט.