לפני גרפים, אינדיקטורים או אסטרטגיות, יש כמה עובדות פשוטות על האופן שבו מסחר עובד: מה פקודה עושה בפועל, כמה משלמים בכל פעם שסוחרים, איך המינוף משנה את גודל הטעויות, ובאיזה חלק מהחשבון עסקה אחת אמורה לגעת. מי שטועה בהן, שום אסטרטגיה לא תציל לו את החשבון. מי שמבין אותן נכון, רוב האסונות של מתחילים פשוט לא יכולים לקרות לו.

המסלול כולל שלושה שיעורים. כדאי לקרוא אותם לפי הסדר: קודם האם החשבון שלכם גדול מספיק כדי להתחיל, אחר כך מתי לסחור, ולבסוף מה מזיז את המחירים. כל שיעור לוקח עשר עד חמש עשרה דקות.

לקרוא לפי הסדר הזה

  1. 1כמה כסף צריך כדי להתחיל לסחור?מתחילים כאן. לא המינימום של הברוקר: הרצפה האמיתית היא כמה עולה פתיחה וסגירה של עסקה ביחס לסכום שמסכנים בכל עסקה.
  2. 2מה הזמן הכי טוב ביום למסחר?הסשנים, החפיפות ביניהם והשעות שכדאי להימנע מהן, ואיך למצוא את השעות שבהן דווקא לכם המסחר הולך טוב.
  3. 3אילו גורמים כלכליים משפיעים על מחירי מניות?מסיימים כאן. השווקים זזים בגלל ההפתעה ביחס לתחזית, ולכן לוח השנה הכלכלי הוא כלי לניהול סיכונים, לא איתות.

ארבע המילים שצריך להכיר קודם

  • פקודה. הוראה לברוקר. פקודת שוק מתבצעת מיד, בכל מחיר שזמין באותו רגע. פקודת לימיט מתבצעת רק במחיר שקבעתם או במחיר טוב יותר, ואחרת לא מתבצעת בכלל. פקודת סטופ הופכת לפקודת שוק ברגע שהמחיר נוגע ברמה מסוימת, וכך עובדים רוב הסטופ לוס.
  • ספרד. הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. משלמים אותו בכל עסקה, ברווח או בהפסד, ולכן ככל שסוחרים יותר, כך הוא משמעותי יותר.
  • מינוף. גודל שאול. הוא לא משנה את השאלה אם העסקה טובה. הוא מכפיל את מה שהעסקה עושה לחשבון, לשני הכיוונים.
  • גודל פוזיציה. כמה קונים או מוכרים. זה המספר היחיד שנמצא בשליטה המלאה שלכם, והוא צריך לנבוע מהסכום שמוכנים להפסיד, לא ממידת הביטחון שמרגישים.

מינוף במספרים

עם מינוף של 1:30, סכום של 1,000 דולר שולט בפוזיציה של 30,000 דולר. תנועה של 1% נגד הפוזיציה הזו היא 300 דולר, כמעט שליש מהחשבון. המינוף לא הפך את העסקה לגרועה יותר. הוא הפך את אותה תנועה ליקרה פי שלושים. לכן גודל הפוזיציה, ולא המינוף שהברוקר מציע, צריך לקבוע בכמה סוחרים.

למה העלויות קובעות יותר ממה שמתחילים מצפים

חשבון קטן ומסחר תכוף הם שילוב גרוע. אם כל פתיחה וסגירה של עסקה עולה לכם את הספרד ועוד עמלה, ומסכנים רק כמה דולרים בכל עסקה, העלויות עלולות לבלוע חלק גדול מכל רווח עוד לפני שהשוק עשה משהו. השיעור הראשון מראה איך לבדוק את זה עם המספרים שלכם לפני שמפקידים כסף כלשהו.

תזמון וחדשות

השווקים לא פעילים באותה מידה לאורך כל היום. הספרדים מתרחבים כשמעטים סוחרים, והתנועות גדלות כשסשנים מרכזיים חופפים או כשמתפרסמות חדשות מתוכננות. אין צורך לחזות את החדשות. צריך לדעת מתי הן צפויות, כדי שלא תפתיע אתכם תנועה שאפשר היה לראות מראש בלוח השנה.

איך להשתמש במסלול הזה

לקרוא שיעור אחד בכל פעם ולבדוק אותו מול המצב שלכם: גודל החשבון, העלויות של הברוקר, השעות שבהן באמת אפשר לשבת מול המסך. למי שחדש בתחום: כדאי להתאמן בחשבון דמו בזמן המעבר על המסלול, ולעבור לכסף אמיתי רק כשאפשר להסביר למה נפתחה כל עסקה.

המסלול הבא: ניהול סיכונים ←

כל השיעורים במסלול, מהחדש לישן

מה הזמן הכי טוב ביום למסחר?

שעות הסשנים של סידני, טוקיו, לונדון וניו יורק לפי UTC, עם החפיפה בין לונדון לניו יורק מ־13:00 עד 17:00.

הסשנים, החפיפות והשעות שכדאי להימנע מהן, וגם החלק שאף אחד לא מכסה: איך למצוא בתיעוד שלך את השעות שבהן אתה באמת סוחר טוב.