מסחר לא קשה כי הרעיונות מסובכים. קנה בזול, מכור ביוקר. בפלטפורמה יש שני כפתורים והגרפים בחינם. הוא קשה בגלל כמה סיבות מבניות, ולסיבות האלה יש מעט מאוד קשר לכמה אתה חכם או ממושמע.
זה חשוב, כי רוב העצות מתייחסות לקושי ככישלון אישי. בדרך כלל הוא לא.
אתה לומד ממורה שמשקר
ברוב המיומנויות, כשעושים את הדבר הנכון מקבלים תוצאה טובה די מהר. תכה בכדור טוב והוא יגיע לאן שכיוונת. תכתוב את הקוד נכון והוא ירוץ. המשוב כן, וזה מה שמאפשר לך ללמוד.
במסחר זה אחרת. החלטה טובה מפסידה באופן קבוע, החלטה רעה מרוויחה באופן קבוע, ואף אחת מהתוצאות לא אומרת לך מה היה מה.
| העסקה הרוויחה | העסקה הפסידה | |
|---|---|---|
| החלטה טובה | מוצדק. מלמד את הלקח הנכון | נענשת על כך שעשית נכון. מרגיש בדיוק כמו כישלון |
| החלטה רעה | קיבלת תגמול. מלמד את הלקח השגוי, ובקול רם | מוצדק. מלמד את הלקח הנכון |
שתיים מארבע המשבצות האלה מלמדות אותך משהו נכון. שתי האחרות מטעות אותך. הצמד הגרוע ביותר הוא הסוחר הממושמע שנענש והפזיז שמקבל תשלום.
זו הסיבה העמוקה ביותר לכך שמסחר קשה. זו גם הסיבה שכל גישה רצינית שופטת החלטות בנפרד מתוצאות. זו כל המטרה של העמודה “עמדתי בתוכנית (כ/ל)” ביומן מסחר.
צריך מאות עסקאות כדי לסמוך על המשוב
נניח שיש לך יתרון (edge) אמיתי ואתה מרוויח ב־55% מהעסקאות. כמה עסקאות יעברו עד שתוכל להבדיל את זה מהטלת מטבע?
זו שאלה סטנדרטית בסטטיסטיקה, והתשובה לא נוחה. כדי להבדיל בין אחוז הצלחה של 55% לבין 50% ברמת ביטחון של 80%, צריך בערך 785 עסקאות.
| אם אחוז ההצלחה האמיתי שלך הוא | עסקאות שצריך לפני שאפשר להבדיל אותו מהטלת מטבע |
|---|---|
| 60% | בערך 196 |
| 55% | בערך 785 |
| 52% | בערך 4,900 |
רוב האנשים מחליפים אסטרטגיה אחרי חמש עשרה עסקאות רעות. חמש עשרה עסקאות אומרות לך כמעט כלום, וגם חמישים לא. סוחר שמחליף גישה כל חודש לא אוסף ראיות, רק רעש, ויכול להמשיך ככה שנים ולהרגיש שהוא לומד.
זו גם הסיבה שכמעט בלתי אפשרי לסחור בכוונה באסטרטגיה עם יתרון קטן. היית מוותר, או שהכסף היה נגמר לך, הרבה לפני שהמספרים היו מוכיחים משהו.
אקראיות רגילה נראית בדיוק כמו משהו שבור
גם עם אסטרטגיה סבירה, רצפי הפסדים הם לא נדירים. הם כמעט מובטחים, והם נמשכים יותר ממה שרוב האנשים מצפים.
לאורך מאה עסקאות, הנה הסיכוי להיתקל לפחות ברצף הפסדים אחד באורך מסוים:
| אחוז ההצלחה שלך | הסיכוי ל־5 הפסדים ברצף | הסיכוי ל־8 ברצף |
|---|---|---|
| 50% | 81% | 17% |
| 45% | 92% | 31% |
| 40% | 98% | 49% |
באחוז הצלחה של 45%, שהוא רווחי לגמרי ביחס רווח לסיכון של 2 ל־1, יש סיכוי של 92% שתיתקל בחמישה הפסדים ברצף בתוך מאה עסקאות, ובערך אחד לשלושה שתיתקל בשמונה ברצף.
שמונה הפסדים ברצף לא מרגישים כמו מזל רע. זה מרגיש כאילו האסטרטגיה הפסיקה לעבוד, או שהשוק השתנה, או שאיבדת את המגע. התחושה הזאת מגיעה בדיוק בזמן אצל אנשים שהאסטרטגיה שלהם בסדר גמור. זה גם הרגע שבו רובם נוטשים אותה ומתחילים מחדש מאפס.
העלויות ודאיות והרווחים לא
כל עסקה משלמת את הספרד, בדרך כלל עמלה, ולפעמים מימון לילה. אתה משלם אותם בין אם אתה צודק ובין אם אתה טועה. הרווח הוא רק הסתברות.
Brad Barber ו־Terrance Odean עקבו אחרי 66,465 משקי בית אצל ברוקר דיסקאונט בין 1991 ל־1996. השוק הניב 17.9% בשנה. משק הבית הממוצע הרוויח 16.4%, והחמישון הפעיל ביותר הרוויח 11.4%. הפער לא נבע מבחירת מניות גרועה. הוא נבע מהעלות של לסחור כל כך הרבה.
אז לפעילות עצמה יש מחיר, ואתה משלם אותו מראש. לעשות יותר ממשהו שאתה עדיין לא טוב בו עולה יותר מלעשות פחות ממנו. זה ההפך מהאופן שבו רוב המיומנויות מתגמלות תרגול.
התמדה לבדה לא פותרת את זה
התשובה הרגילה לכל זה היא להמשיך. כדאי לדעת מה קרה לאנשים שעשו את זה.
ב־2020, Chague, De-Losso ו־Giovannetti חקרו את כל מי שהתחיל לעשות מסחר יומי בשוק החוזים העתידיים על מניות בברזיל בין 2013 ל־2015. מבין אלה שהמשיכו יותר מ־300 ימים, 97% הפסידו כסף. רק 1.1% הרוויחו יותר משכר המינימום בברזיל, ו־0.5% הרוויחו יותר ממשכורת התחלתית של פקיד בנק.
תקרא שוב את התנאי הזה, כי הוא הממצא האמיתי. אלה לא היו אנשים שוויתרו מוקדם. הם התמידו, וההתמדה לא הייתה החלק החסר. התמדה היא הכרחית, אבל היא רחוקה מלהספיק, ורוב העידוד שתקרא מניח בשקט את ההפך.
השוק לא עומד במקום בזמן שאתה לומד אותו
למגרש טניס יש אותו גודל גם בשנה הבאה. לשוק לא. התנודתיות משתנה, מתאמים נשברים, וההתנהגות שתבנית הסתמכה עליה יכולה פשוט להיפסק.
וגרוע מזה, היריב מסתגל. אתה לא סוחר נגד קושי, אתה סוחר נגד אנשים אחרים, רבים מהם מהירים יותר, עם יותר כסף ואוטומטיים. כל יתרון שנעשה ידוע ברבים מנוצל עד תומו על ידי מי שמוצא אותו ראשון. זו המיומנות היחידה שבה השתפרות לא מבטיחה שתעמוד בקצב.
והוא מתוכנן להיראות קל
עם כל מה שלמעלה אפשר היה להתמודד אילו הקושי היה גלוי. הוא לא.
אין מבחן כניסה, אין התמחות, אין רישיון ואין מינימום. הממשק הוא שני כפתורים, הגרפים נראים כמו אלה שאנשי מקצוע משתמשים בהם, והעסקאות הראשונות הן לעיתים קרובות רווחיות מתוך מזל טהור. שום דבר בחוויה לא אומר לך למה אתה באמת נכנס, ותעשייה שלמה ממומנת מכך שזה נשאר ככה.
תשווה את זה לכל פעילות אחרת שבה 74% עד 89% מהאנשים נכשלים. היו תולים אזהרות על הדלת. כאן האזהרה היא שורה אחת באותיות קטנות בראש האתר של הברוקר, והרגולטורים נאלצו להתעקש עליה.
החודשים שביליתי בחיפוש במקום הלא נכון
היו הרבה עסקאות שבהן הקריאה שלי את הגרף הייתה נכונה ועדיין הפסדתי, כי הפחד סגר את הפוזיציה לפני שהתנועה שחזיתי באמת הגיעה. לצדוק ולקבל על זה כסף הם שני דברים נפרדים, ושום דבר על הגרף לא אומר לך את זה.
במשך חודשים עניתי על זה בכך שלמדתי עוד. עוד אינדיקטור, עוד תבנית, עוד שילוב שסוף סוף יהיה הנכון. חיפשתי נוסחה, והחיפוש הרגיש כמו עבודה, וזה בדיוק מה שהפך אותו לכל כך קל להמשיך בו.
מה שסיים את זה היה מסחר על גרף נקי בלי שום דבר עליו. כשלא נשאר אינדיקטור להאשים, נהיה ברור שהבעיה לא הייתה הניתוח. היא הייתה מה שעשיתי איתו בזמן שהעסקה הייתה פתוחה.
זה החלק שאף אחד לא יכול לתת לך בקורס, והוא חלק גדול מהסיבה שזה קשה.
מה באמת הופך את זה לפחות קשה
שום דבר מזה הוא לא טיעון בעד לוותר. זה טיעון בעד לשנות את מה שאתה מצפה מהשנה הראשונה, ולהתכונן לבעיות הספציפיות שלמעלה במקום לתחושה מעורפלת של קושי.
- סחור במכשיר אחד עד שיש לך בו חמישים עסקאות. אי אפשר ללמוד חמישה דברים בבת אחת כשעדיין אי אפשר להבדיל אף אחד מהם מרעש.
- תחזיק באסטרטגיה אחת מספיק זמן כדי לאסוף מדגם. לאור המספרים שלמעלה, החלפה כל חודש מבטיחה שלעולם לא תלמד כלום.
- שפוט את ההחלטה, לא את התוצאה. השאלה אם עמדת בתוכנית אומרת לך יותר מהרווח או ההפסד, ואת התשובה אתה יודע מיד.
- קבע גודל פוזיציה כך שתוכל לשרוד שמונה הפסדים ברצף. לא בהנחה שזה לא יקרה, כי זה בהחלט עלול לקרות. ראה ניהול סיכונים במסחר.
- צפה לרצף לפני שהוא מגיע. רוב האנשים נוטשים שיטה שעובדת במהלך רצף שהמתמטיקה אמרה שיגיע.
שאלות נפוצות
איך כדאי למתחיל להתחיל לסחור?
בקטן ולאט יותר ממה שנראה סביר. מכשיר אחד, אסטרטגיה אחת, תוכנית כתובה, רישום של כל עסקה, וגודל פוזיציה שבו אפשר לשרוד שמונה טעויות ברצף. המטרה הראשונה היא לא רווח. היא לאסוף מספיק עסקאות בגישה אחת כדי לגלות אם היא עושה משהו בכלל.
אפשר להרוויח $1,000 ביום ממסחר?
יש אנשים שכן. המחקר הברזילאי שלמעלה מצא ש־1.1% מהסוחרים היומיים המתמידים הרוויחו יותר משכר מינימום, אז כתוכנית לשנים עשר החודשים הבאים שלך זו לא ציפייה סבירה, ומי שמציג את זה ככה מוכר משהו. הגרסה הכנה של השאלה היא איזה גודל חשבון ואיזו תשואה היית צריך, והחישוב הזה בדרך כלל מפכח מספיק בפני עצמו.
מסחר קשה יותר מהשקעה?
לרוב האנשים, הרבה יותר קשה. בהשקעה לטווח ארוך יש פחות החלטות, עלויות נמוכות יותר ומגמת בסיס עולה שאפשר לרכוב עליה. מסחר מוריד את שלושת היתרונות האלה ומוסיף את בעיית המשוב מתחילת העמוד הזה. זה לא הופך את המסחר לשגוי. זה הופך אותו לפעילות אחרת, עם מחיר למידה תלול הרבה יותר.
זה נהיה קל יותר?
החלקים המכניים כן, ומהר. קביעת גודל, שליחת פקודות, ניהול הרישום. בעיית המשוב אף פעם לא נעלמת, כי היא שייכת לשוק, לא לך. מה שמשתנה הוא שאתה מפסיק לצפות שתוצאות בודדות יגידו משהו. זה פחות מספק ממה שזה נשמע, וזה רוב מה שמפריד בין אנשים ששורדים לאורך זמן לבין אלה שלא.
בקצרה
מסחר קשה כי המשוב משקר, המדגם שצריך כדי לסמוך עליו עצום, אקראיות רגילה מייצרת רצפים שמרגישים כמו כישלון, העלויות נגבות מראש, השוק מסתגל, ושום דבר מזה לא נראה מבחוץ.
כמעט שום דבר מזה לא אומר משהו עליך. לדעת את זה שווה יותר מעוד אינדיקטור, כי מי שמוותרים הם לרוב לא אלה שעושים את זה הכי גרוע. הם אלה שחשבו ששמונה הפסדים ברצף אומרים משהו.