אילו גורמים כלכליים משפיעים על מחירי מניות?

רשימת הגורמים קצרה, ואפשר ללמוד אותה בעשר דקות. ריבית, אינפלציה, תעסוקה, צמיחה, רווחי חברות. כל מאמר בנושא נותן לך את הרשימה הזאת ועוצר שם.

החלק השימושי הוא מה שהרשימה משאירה בחוץ. השווקים לא זזים לפי המספר. הם זזים לפי הפער בין המספר לבין מה שכבר היה צפוי. ברגע שמבינים את זה, רוב מה שנמכר בתור ניתוח כלכלי מפסיק להיראות כמו יתרון.

הגורמים המרכזיים, ולאיזה כיוון הם בדרך כלל דוחפים

אלה נטיות, לא חוקים. כל אחד מהם הוביל לא פעם לתוצאה ההפוכה, מסיבות שמוסברות בפרק הבא.

גורם	ההשפעה הרגילה על מחירי המניות	למה
הריבית עולה	לחץ כלפי מטה	האשראי מתייקר, רווחים עתידיים שווים פחות היום, והאג״ח הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר
האינפלציה עולה באופן לא צפוי	לחץ כלפי מטה	היא מגדילה את הסיכוי להעלאות ריבית, ושוחקת את הרווחים הריאליים
נתוני תעסוקה חזקים	מעורבת	טוב להכנסות של החברות, אבל עלול גם להקטין את הסיכוי להורדות ריבית
צמיחת התמ״ג מעל הציפיות	לחץ כלפי מעלה	יותר פעילות כלכלית פירושה בדרך כלל רווחים גבוהים יותר לחברות
רווחי החברה מעל הציפיות	לחץ כלפי מעלה על אותה חברה	הקשר הישיר ביותר ברשימה, וגם הוא נכשל באופן קבוע
הבנק המרכזי מאותת על שינוי מדיניות	לעיתים קרובות הגורם שמזיז הכי הרבה ברשימה	הוא משנה את ההנחה שעומדת בבסיס כל הערכת שווי אחרת

שים לב כמה מהם חוזרים בסוף לריבית. במניות, מסלול הריבית הוא בדרך כלל המשתנה המרכזי, כי הוא קובע כמה שווה היום כל זרם של רווחים עתידיים.

החלק שמשנה הכול

זה מה שאנשים מפספסים. עד שמספר מתפרסם, השוק כבר תמחר את מה שהוא ציפה שהמספר יהיה. המחיר שאתה רואה לפני הפרסום כבר כולל את התחזית.

כך שהתנועה נובעת מההפתעה, לא מהרמה.

צפוי	בפועל	ההפתעה	תגובה טיפוסית
150,000 משרות	200,000	הרבה מעל התחזית	עלייה
200,000 משרות	200,000	אין	כמעט אין תנועה
250,000 משרות	200,000	מתחת לתחזית	ירידה

המספר בפועל זהה בכל שלוש השורות. זו הסיבה שתראה נתונים כלכליים חזקים מתפרסמים והשוק יורד, ואחר כך תקרא פרשנות שמסבירה את זה בדיעבד כאילו קרה משהו מתוחכם. שום דבר מתוחכם לא קרה. המספר היה טוב, והציפייה הייתה טובה יותר.

זה עובד גם בכיוון ההפוך, וזה מבלבל עוד יותר כשרואים את זה קורה. חדשות רעות יכולות להרים שוק שהתכונן לגרוע מזה.

למה לוח השנה הכלכלי הוא לא יתרון

זה נובע ישירות ממה שכבר ראינו. אם התנועה תלויה בהפתעה, אז כדי להרוויח מפרסום של נתון היית צריך לדעת משהו על המספר שהקונצנזוס לא יודע, עוד לפני שהוא מתפרסם.

אתה קורא את אותו נתון באותה שנייה כמו כולם.
למוסדיים יש מחשבים שממוקמים ליד הבורסה ומגיבים תוך מיקרו־שניות. עד שקראת את הכותרת, התנועה הראשונה כבר קרתה.
הספרד מתרחב סביב פרסומים והחלקת המחיר (slippage) גדלה, כך שגם הימור נכון יכול להתבצע במחיר גרוע. יש על זה עוד בשיעור ניהול סיכונים במסחר.

כל זה לא אומר שנתונים כלכליים לא רלוונטיים. זה אומר שהנתונים הם לא איתות מסחר לחשבון של סוחר פרטי, ומי שמוכר אסטרטגיה שמבוססת על מסחר בזמן הפרסום מוכר לך מרוץ שאתה יוצא אליו ברגל.

הפוזיציה שנתון אינפלציה חיסל תוך שניות

הייתה לי פוזיציה שהייתי מרוצה ממנה, ואז התפרסם נתון אינפלציה והשוק השתגע. שניות. כל מה שחשבתי שאני יודעת על הכיוון של המחיר הפסיק להיות רלוונטי, כי מספר אחד החטיא תחזית.

אז ניסיתי את התגובה המתבקשת וסחרתי בפרסומים עצמם. זה הלך עוד יותר גרוע. התנועה הראשונה אחרי פרסום היא לא השוק שמחליט משהו. זו מהומה, והקפיצות העיפו אותי מהפוזיציה כל כך הרבה פעמים שוויתרתי על הרעיון לתמיד.

מה שאני עושה היום לא מתוחכם. כשיש בלוח פרסום משמעותי, אני לא בשוק בזמן הזה. אני נותנת לגל הראשון לעבור, מחכה שהספרד והתנועה יירגעו, ומחליטה אחר כך לפי מה שבאמת נשאר.

מבחינתי, זה התפקיד האמיתי של הלוח. לא רשימה של הזדמנויות, אלא רשימה של זמנים שבהם כדאי להיות במקום אחר.

בשביל מה הלוח באמת טוב

יש לו שימוש אמיתי, והשימוש הזה הוא הגנתי, לא חיזוי.

לדעת מתי מגיעה תנודתיות. אפשר לראות מראש באילו שעות יש פרסום מתוכנן ולהתייחס אליהן כשעות בסיכון גבוה יותר.
להחליט לא להחזיק פוזיציה דרך פרסום. אם קפיצה לכל אחד מהכיוונים תפגע קשות בפוזיציה, לסגור אותה מראש זו אסטרטגיה אמיתית, לא פחדנות.
להסביר תנועה בדיעבד. לדעת שהריבית הניעה את השבוע עוזר לך להבין את התנאים, גם אם זה לא היה עוזר לך לחזות אותם.
הקשר לטווח הארוך. אם אתה מחזיק פוזיציות לשבועות, סביבת הריבית חשובה לך הרבה יותר מאשר למי שסוגר הכול כל יום.

אילו שעות אלה, ואילו זמנים נוספים כדאי לעקוף, מוסבר בשיעור הזמן הכי טוב ביום למסחר.

מה הכי חשוב, לפי שוק

אותו פרסום לא נושא את אותו משקל בכל מקום.

השוק שאתה סוחר בו	הגורמים שמזיזים אותו הכי הרבה
מניות בודדות	קודם רווחי החברה, אחר כך הסקטור, ואז הריבית
מדדי מניות	ציפיות הריבית והניסוחים של הבנק המרכזי, יותר כמעט מכל דבר אחר
מטבעות	ההפרש בציפיות הריבית בין שתי המדינות, לא כל אחת מהן לבד
סחורות	ההיצע והביקוש של אותה סחורה, ועוד הדולר, ועוד ציפיות הצמיחה
קריפטו	תנאי הנזילות והתיאבון לסיכון. הוא מתנהג יותר כמו נכס טכנולוגי עם בטא גבוהה מאשר כמו מטבע

שורת המטבעות היא זו שהכי הרבה מלמדים לא נכון. העלאת ריבית לא מחזקת מטבע בפני עצמה. היא מחזקת אותו ביחס למדינה שבה לא צפויה העלאת ריבית, ורק אם ההעלאה לא הייתה צפויה כבר מראש.

שאלות נפוצות

אילו גורמים כלכליים משפיעים הכי הרבה על מחירי מניות?

על השוק כולו: ציפיות הריבית ומה שהבנק המרכזי מאותת לגביהן. על חברה בודדת: הרווחים שלה מול התחזית של האנליסטים. כמעט כל השאר ברשימה הרגילה פועל דרך שינוי של אחד משני אלה.

למה השוק ירד על חדשות טובות?

כי החדשות לא היו טובות כמו מה שהמחיר כבר הניח, או כי הן הקטינו את הסיכוי להורדת ריבית, או כי התנועה הייתה צפויה ומי שציפה לה מימש רווחים. כל השלושה רגילים לגמרי, ואף אחד מהם לא צריך תיאוריית קונספירציה.

כדאי לי לסחור בחדשות?

כמתחיל, לא. הספרד מתרחב, הביצוע לא אמין, התנועה הראשונה מהירה יותר ממה שאתה מסוגל להגיב, והכיוון תלוי בנתון תחזית שאין לך דרך לשפוט. לעמוד בצד בזמן פרסומים זו אסטרטגיה, ואסטרטגיה הגיונית.

אני צריך לעקוב אחרי הכלכלה כדי לסחור?

צריך מספיק כדי לדעת מתי הלוח עמוס, כך שאירוע מתוכנן אף פעם לא יפתיע אותך. לא צריך תמונה רחבה של הכלכלה, ותמונה כזאת היא דרך נפוצה להיקשר לפוזיציה שהגרף כבר לא הסכים איתה.

בקצרה

ציפיות הריבית שולטות, כמעט כל השאר פועל דרכן, והשוק זז לפי הפער בין המספר לתחזית, לא לפי המספר עצמו.

השתמש בלוח כדי לדעת מתי להיזהר, לא כדי לדעת מה יקרה. את הראשון אפשר להשיג. השני הוא מה שמוכרים לך.